ע"א 279/87

תקציר

בית המשפט העליון אישר פסיקה של ערכאה נמוכה יותר שקבעה כי צוואה שנערכה על ידי ליפצר אהובה תקפה. בן זוגה של אהובה, הידוע בציבור, עתר לביטול הצוואה, בטענה כי אהובה לא היה כשיר בעת שביצעה אותה, וכי כידוע בציבור שלה, היו לו זכויות ירושה שגברו על הצוואה - שהותירה את עזבונה של אהובה לבתו של אחיה המנוח - משום שהצוואה לא הכירה בו. בית המשפט העליון מצא כי המערער לא הביא ראיות מספיקות לחוסר כשירותה של אהובה, וכי פרשנותו המילולית של חוק הירושה הרלוונטי אינה תומכת בטענת המערער כי זכויותיו כידועים בציבור גוברות על הצוואה. הנימוקים הרפואיים והמשפטיים שהוצגו לא היו משכנעים, ולפיכך הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות טרחת עורך הדין של המשיב. השופט שמגר, השופט בך והשופט גולדברג הסכימו בהחלטה.