ת"פ 12432-06-25

תקציר

## ניתוח משפטי: ת"פ 12432-06-25 מדינת ישראל נ' אדעיס (עציר) **מבוא** פסק הדין עוסק במקרה של נאשם שהורשע על יסוד הודאתו בשתי עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, בהתאם לסעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952. השופט ערן זלר מבית משפט השלום בחדרה, גזר את דינו של הנאשם, תוך התייחסות למגוון רחב של שיקולים, לרבות חומרת העבירות, מדיניות הענישה הנוהגת, נסיבות ביצוען, ונסיבותיו האישיות של הנאשם. **הקשר המשפטי וחידושים** 1. **קביעת מתחם עונש הולם אחד לשתי עבירות:** בית המשפט קבע כי נכון לקבוע מתחם עונש הולם אחד לשתי עבירות הכניסה לישראל שלא כדין, על אף שהן בוצעו בהפרש זמנים ניכר. זאת, בהתבסס על הקשר הענייני ההדוק ביניהן, הזהות במהותן, בערכים המוגנים שנפגעו, ובמניע המשוער לביצוען. בית המשפט אף הפנה לפסיקה המבססת עיקרון זה, המאפשר ראיית מספר עבירות כ"אירוע אחד" כאשר קיימת "מסכת" המלמדת על קשר הדוק ביניהן, גם אם יש ביניהן הפרשי זמן. 2. **הדגשת חומרת עבירות הכניסה לישראל שלא כדין:** בית המשפט הרחיב על הפגיעה בערכים מוגנים כגון הסדר הציבורי, ריבונות המדינה, והאינטרס של המדינה לפקח על הנכנסים לשטחה. הוא הדגיש את הפוטנציאל לסיכון ביטחוני ופלילי הנלווה לשוהים בלתי חוקיים, תוך התייחסות לפסיקה ענפה המדגישה את חומרת העבירות הללו, בעיקר בשל הסיכון הנשקף לציבור. 3. **השפעת תיקון 42 לחוק הכניסה לישראל:** בית המשפט התייחס בהרחבה להשפעת תיקון 42 לחוק הכניסה לישראל, שנחקק ביום 13.7.2025. תיקון זה החמיר את העונש המרבי בגין כניסה לישראל שלא כדין משנת מאסר לשנתיים, והוסיף חיוב בקנס מינימלי של 10,000 ₪, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שירשמו. בית המשפט ציין כי התיקון משפיע על העלאת מתחם העונש ההולם, ובפרט על הגדלת רכיב הקנס. 4. **הבחנה בין מקרים לפני ואחרי תיקון 42:** בית המשפט הבחין בצורה ברורה כי תיקון 42 חל רק על העבירה המאוחרת בזמן. לעניין העבירה המוקדמת, נקבע כי יש להביא בחשבון את גישת המחוקק החדשה ואת רצונו להילחם מלחמת חורמה בכניסת שוהים בלתי חוקיים. 5. **התייחסות למדיניות הענישה הנוהגת:** בית המשפט סקר את מדיניות הענישה הנוהגת, הן לפני מלחמת חרבות ברזל והן לאחריה. הוא ציין כי טרם המלחמה, העונשים היו מתונים יותר, וכללו לעיתים קרובות מאסר על תנאי בלבד. לאחר המלחמה, חל שינוי במדיניות, ומתחמי העונש התרחבו, כאשר הרף התחתון של מאסר בפועל בעבירות טיפולוגיות עומד על חודשיים עד שבעה חודשים. 6. **שיקול דעת בית המשפט בנוגע לקנס:** אף שתיקון 42 קבע מתחם קנס של 10,000-40,000 ₪, בית המשפט הדגיש כי עדיין נתון לו שיקול דעת לחרוג ממתחם זה במקרים מתאימים, בכפוף להצגת טעמים מיוחדים. עם זאת, במקרה דנן, בית המשפט סבר שאין הצדקה לסטות לקולא ממתחם הקנס, תוך דחיית טענות כלליות בדבר מצב כלכלי קשה. 7. **עיקרון אחידות הענישה:** בית המשפט דן בטענת ההגנה בדבר עיקרון אחידות הענישה, נוכח קנס מתון שהוטל על שותף לעבירה. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו, תוך הדגשה כי הנאשם נתן את הדין על שתי עבירות, לעומת שותפו שנתן דין רק על עבירה אחת. בנוסף, ציין בית המשפט כי בכל מקרה, אין הוא מחויב באופן אוטומטי לעונש שנגזר על חברו, ובלבד שינמק את החלטתו. 8. **התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות:** בית המשפט גילה התחשבות לנסיבותיו האישיות של הנאשם, כגון: * **הודאה מהירה:** חיסכון בזמן שיפוטי ונטילת אחריות. * **גיל צעיר והיעדר עבר פלילי:** שיקול לקולא. * **נסיבות משפחתיות:** פרנסת משפחה ואב חולה. * **תקופת מעצר:** כחודש וחצי, שנוכו מעונש המאסר בפועל. * **תעוזה מסוימת:** ביצוע העבירה המאוחרת בזמן למרות ההליך התלוי ועומד נגדו. **גזירת הדין** בהתחשב בכל השיקולים, בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 4 ל-11 חודשי מאסר בפועל, לצד קנס של 10,000-40,000 ₪ וענישה מותנית. לבסוף, גזר בית המשפט על הנאשם את העונשים הבאים: * **4.5 חודשי מאסר לריצוי בפועל:** לאחר ניכוי ימי המעצר. * **3 חודשי מאסר על תנאי:** למשך שלוש שנים. * **קנס בסך 10,000 ₪:** או 30 ימי מאסר תמורתו, אשר ישולמו מתוך הפיקדון שהפקיד. **סיכום** פסק הדין משקף התייחסות מורכבת למעמד של כניסה לישראל שלא כדין. מצד אחד, הוא מדגיש את חומרת העבירה ואת הפגיעה בערכים ציבוריים ובטחוניים, במיוחד לאור השינויים בחקיקה והמצב הביטחוני. מצד שני, בית המשפט מראה גמישות ומוכן לשקול נסיבות אישיות, כגון הודאה, גיל, מצב משפחתי, ותקופת מעצר, לצורך קביעת העונש ההולם. הדבר מתבטא גם בקביעת עונש בחלק התחתון של המתחם שנקבע, ובפרט בשיקול הדעת לגבי הקנס, תוך איזון בין צרכי המדינה לבין יכולתו הכלכלית של הנאשם.