ת"א 26685-01-14

תקציר

התובע, מאמן קבוצת טניס שולחן, הגיש תביעת לשון הרע נגד הנתבע, שחקן בקבוצה היריבה, בגין צעקות משפילות ומשפילות לעברו במהלך משחק. הנאשם הכחיש את הטענות וטען כי דבריו אינם מהווים לשון הרע, אלא קללות ועלבונות שנאמרו במהלך משחק ספורט. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובע, וקבע כי התבטאויותיו של הנתבע, אשר הטילו ספק ביכולותיו המקצועיות של התובע, מהוות לשון הרע. השופט קבע כי התנהגותו של הנאשם חרגה מהנורמה ולא הייתה אירוע חד פעמי אלא אירוע ממושך שחייב את הפסקת המשחקים. כמו כן, דחתה השופטת את טענת הנתבע כי דבריו היו הבעת דעה שנעשתה בתום לב, וקבעה כי המשך צעקותיו והתייחסויותיו לתפקודו המקצועי של התובע היו בלתי סבירות ומוגזמות. בית המשפט פסק לתובע פיצוי בסך 25,000 ₪ והורה לנתבע לשלם 5,000 ₪ הוצאות ושכר טרחת עורך דין. החלטה זו התקבלה לאחר ששקלו את אופי האירוע ואת העובדה שרוב העדים לא התייחסו ברצינות לדברי הנאשם בשל שמו הטוב. פסק הדין נועד לחייב את הנתבע לתת דין וחשבון על מעשיו, מתוך הכרה בפגיעה בשמו הטוב של התובע.