ע"א 14105-12-08

תקציר

מדובר בערעור ובערעור נגדי על פסק דין בתביעת נכות לפי חוק הנכות (תגמולים ושיקום) של חייל לשעבר בצבא דרום לבנון. המערער, תושב לבנון באותה עת, נורה בצווארו בשנת 1996 במהלך חגיגה בכפר בלבנון בעת שירותו בצד"ל. הוא עלה לישראל לאחר יציאת צה"ל מלבנון בשנת 2000 והגיש תביעה לקצין הפיצויים בשנת 2004, שנדחתה. המערער ערער לבית משפט השלום בחיפה בשנת 2006, אשר מצא קשר סיבתי בין פציעתו לבין שירותו בצד"ל, ולפיכך דחה את ערעורו. המערער טען, כי פציעתו נגרמה כתוצאה מפעילות מבצעית ונכללת בהגדרת נכות בחוק כוח אדם בצבא דרום לבנון. המשיב, לעומת זאת, טען כי האירוע היה תוצאה של סכסוך אישי ולא ניתן לראות בו פעילות מבצעית. כמו כן, טען המשיב כי יש לדחות את הערעור מאחר והוגש מעבר למועד האחרון. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המערער משני טעמים: ראשית, הוא הוגש מחוץ לגבול הקבוע בחוק, ושנית, הפגיעה לא התרחשה במהלך פעילות מבצעית. עם זאת, בית המשפט קיבל את ערעורו הנגדי של המשיב, בקובעו כי הפרשנות המשפטית לחוק צד"ל שניתנה על ידי הערכאה הנמוכה יותר אינה נכונה. לדברי בית המשפט המחוזי, החוק קובע כי הנכות תיגרם כתוצאה מפעילות מבצעית במהלך השירות, ולא רק במהלך השירות. בית המשפט קבע כי פעילותו של המערער בעת האירוע דומה יותר לשיטור מאשר לפעילות מבצעית, ומשכך לא ניתן לייחס את פגיעתו לפעילות מבצעית. השופט שטמר הציע לדחות את הערעור ולקבל את הערעור שכנגד, מבלי לחייב את המערער בהוצאות או שכר טרחה כלשהם. השופט זרנקין והשופטת טאובר הסכימו עם פסק הדין.