פר"ק 16993-02-21

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המערערת להאריך את המועד האחרון להגשת תביעת חוב נגד חברה שפורקה. המערערת, שהייתה מעורבת עמוקות בחברה והייתה מודעת להליכי הפירוק, לא הצליחה להוכיח נימוק משכנע להארכה, חרף הגישה המקלה בדרך כלל כלפי בקשות מסוג זה. בית המשפט הסכים עם החלטת המנהל המיוחד, והדגיש כי עצם ידיעתו של המערער על צו הפירוק וחלקו הפעיל בהליך הכבידו עליו. בנוסף, ציין בית המשפט את הפגיעה הפוטנציאלית בשופרסל, נושה משמעותית, אם תינתן ההארכה, שכן היא עלולה לפגוע בהסדרים שהושגו עם המערער וחברתה של אשתו. מצבו הרפואי של המערער לא הוגדר כמכשול תקף, מה גם שהוא היה מיוצג על ידי עורך דין לאורך כל הדרך. פסק הדין גם מתח ביקורת על לשונו של המערער כלפי המנהל המיוחד, וסבר כי היא אינה ראויה ואינה נתמכת. לפיכך נדחה הערעור, והמערער חויב בהוצאות המנהל המיוחד בסך 3,500 ₪.