ת"א 1710/05

תקציר

התובעת, שהתגרשה מבעלה, טענה כי מכירת ביתה לאדם בשם כהן נעשתה ללא רשות ומבוססת על זיוף, שכן בעלה לשעבר ניהל את כל כספיהם והיא לא הייתה מודעת למעשיו. עם זאת, השופט קבע אחרת בהתבסס על הראיות והעדויות שהוצגו. חתימת התובע על הסכם המכר, אף שייתכן שזויפה, לא הייתה הכרחית לתוקפו של המכר, שכן הסכמה בעל פה יכולה להספיק לעסקאות מקרקעין. השופטת שוכנעה כי התובעת ידעה על המכירה ואף אישרה זאת לכהן, וטענתה כי הסכמתה הושגה באמצעות איומים מצד בעלה סותרת עדויות אחרות. יתר על כן, הסכם המכר נמצא אמיתי, והבית אכן נמכר לכהן. גם טענת התובעת להתנכלות מצד כהן נדחתה. לפיכך, נדחו טענותיה של התובעת, והיא חויבה לשלם לכל אחד מהנתבעים (כהן ובעלה לשעבר) הוצאות משפט, ריבית, הצמדה ושכר טרחת עורך דין. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של הצדדים ובאי כוחם ומיום 07/06/2009.