ע"מ 66208-02-19

תקציר

פסק דין זה דן בשלושה ערעורים על שומות מס ערך מוסף (מע"מ). הערעור הראשון הוגש על ידי חברה שסיפקה שירותי ייעוץ בקשר להליכים משפטיים שהתנהלו בארץ ובחו"ל, וביקשה שיעור מס אפס שכן השירותים ניתנים לתושבי חוץ. עם זאת, בית המשפט מצא כי השירותים ניתנו גם לתושבי ישראל ולפחות באופן חלקי בישראל, ולכן החברה אינה זכאית לשיעור מס אפס. הערעור השני הוגש על ידי רואה חשבון מוסמך שקיבל שכר של מיליון שקל כתובע ייצוגי בתביעה ייצוגית. הרו"ח טען כי אין לחייב את התגמול במע"מ שכן לא מדובר בעסקה אקראית בעלת אופי מסחרי, אך בית המשפט חלק על כך וקבע כי פעילות הרו"ח הינה בעלת מאפיינים מסחריים ולכן חייבת במע"מ. לבסוף, הערעור השלישי הוגש על ידי חברת אמנות שמכרה את מלאי יצירות האמנות שלה עקב הפסקת פעילותה העסקית. החברה טענה כי אין לחייב את המכירה במע"מ שכן מדובר במכירה במסגרת איגוד עוסקים, אך בית המשפט קבע כי החברה לא הוכיחה כי יצירות האמנות נרכשו לצורך עסקה החייבת במס, ולכן נדרש מס עסקה. בנוסף, החברה לא הצליחה לספק ראיות משכנעות למחיר העסקה המוצהר, ובית המשפט החליט לאמץ שווי גבוה יותר ממאזן החברה. עם זאת, ניתנה לצדדים הזדמנות להסכים על שמאי שיעריך את שווי המלאי ויקבע את מחיר העסקה. ככלל, הערעורים נדחו, אך בשל ביקורת על התנהלות המשיב הוגבלו הוצאות המערערים ל-10,000 ₪.