רע"א 10025/05

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקשת תובע לעיין במסמך שברשות עד במסגרת הליך אזרחי, וקבע כי מדובר ברשומה פרטית. על החלטה זו מערערים, וערכאת הערעור מסכימה, ומקבלת את הערעור. בית המשפט קובע כי כאשר עד נחקר חקירה נגדית ומפנה למסמך שברשותו, יש לאפשר לעורך הדין המנהל את החקירה לעיין במסמך ולהחליט אם יש להגישו כראיה. הדבר חיוני להערכת מהימנותם של עדים ולקביעה אם זיכרונם מהימן. העובדה שהחקירה העיקרית התנהלה באמצעות תצהיר, ולא באמצעות עדות בבית המשפט, מדגישה את החשיבות של מתן אפשרות לעורך הדין לעיין במסמך. בנוסף, בית המשפט מציין כי השיהוי של המבקש בהגשת הערעור בתוך חודש מיום ההחלטה, לרבות בהתחשב בחגים, מקובל, מה גם שהוא לא ישפיע על מועד הדיון בערכאה הנמוכה יותר. כתוצאה מכך, ההחלטה מתהפכת, והעד חייב לחזור לדוכן העדים ולאפשר לעורך דינו של המבקש לעיין במסמך ולהציג אותו כראיה. המשיבים חויבו בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.