ת"א 49584-08-18

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הראיות שהוצגו בבקשה לסעד זמני בנוגע לסכסוך בין חברת גז לבין איגוד בעלי דירות בבית משותף. המחלוקת נסובה סביב הניסיון של בעלי הדירות להחליף את ספק הגז שלהם. הספק הקיים, המבקש, טען כי הודעת הפיטורים שנשלחה על ידי המשיב אינה תקפה משום שלא היה לה את הרוב הנדרש של הסכמת בעלי הדירות בעת קבלתה. ההודעה היא מסמך קריטי שמפעיל חובות ואיסורים משפטיים על ספק הגז היוצא. בית המשפט מצא כי לכאורה נכונה עמדתו של המבקש; ההודעה שנשלחה על ידי המשיב לא זכתה להסכמת הרוב הנדרש, ולפיכך היא לא הייתה תקפה. בית המשפט שקל גם את מאזן הנוחות ומצא כי שני הצדדים עומדים להפסיד כלכלית, ואין בכך גורם מכריע. המשיב טען כי הבקשה נדחתה, אך בית המשפט דחה טענה זו וציין כי המבקש ניסה לפתור את העניין באמצעות התכתבות לפני שפנה לבית המשפט. לבסוף, בית המשפט מצא כי שיקולי יושר והגינות לא שקלו לטובת מי מהצדדים. לפיכך, צו המניעה הזמני המונע את החלפת ספק הגז יעמוד בתוקפו עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית. שני הצדדים יישאו בעלויות שלהם עבור הבקשה.