עת"מ 62613-03-14

תקציר

החלטת המשיב להורות על העברתו של העותר למרכז חולות הייתה כדין. העותר לא עמד בדרישות המרכז והפר צווי בית משפט בכך שלא התייצב, מה שהוביל להוצאת צו משמורת נגדו. בית המשפט דחה את טענת העותר כי לא הבין את ההליך בשל מחסום שפה, שכן נחקר בשפה הערבית וחתם על מסמך המאשר את הבנתו. האישורים הרפואיים שהוגשו מטעמו של העותר לא הצביעו על כך שאינו יכול לשהות בחולות. אמנם לא הייתה חובה חוקית לקיים שימוע לפני מתן צו שהייה, אך בית המשפט מצא כי התשאול שנערך לעותר שימש די הצורך כדיון. עם זאת, בית המשפט קבע כי היה מקום לקיים לעותר שימוע בטרם יועבר למעצר. לפיכך נדחתה בקשת הביטול, אך המשיב חויב לבחון מחדש את ההחלטה לאחר שהעניק לעותר שימוע, בו יוכל להיות מיוצג על ידי בא כוחו, להציג ראיות ולטעון את טענותיו. שני הצדדים היו אחראים להוצאות המשפט שלהם, וההחלטה הייתה אמורה להיות מיושמת באופן מיידי.