רע"א 3088/13

תקציר

פסק הדין דוחה בקשה בדבר זכות הערעור, שהיא היבט מכריע של מערכת המשפט, המעוגנת בחוק יסוד: השפיטה, סעיף 17. זכות זו, אף שהיא משמעותית, אינה מוחלטת וניתן לראותה כ"זכות מהותית" או כ"זכות חוקתית מוגבלת", תלוי בפרשנות. המקרה בוחן האם ניתן לדחות ערעור בשל אי הפקדת בטוחות מבלי לפגוע שלא לצורך בזכות זו. למרות אופייה הבסיסי של הגישה לערכאות, הליכים משפטיים כרוכים בעלויות המשפיעות הן על הצד שכנגד והן על משאבים ציבוריים. הבטוחות מבטיחות כי המשיב יוכל לקבל החזר הוצאות אם הערעור ייכשל. לבית המשפט שיקול דעת רחב בבואו לחייב פיקדונות לאזן בין הגישה לצדק לבין נטל כספי פוטנציאלי על המשיב. המבקש במקרה זה מיצה את הזדמנויותיו להיענות לדרישת הבטוחות וניתנה לו הזדמנות מספקת להציג את טענותיו. הוא לא הפקיד את הבטוחה הנדרשת וקיבל את פסק הדין הדוחה את ערעורו. ניסיונותיו להפוך זאת בדרכים משפטיות שונות, לרבות בקשה לביטול פסק הדין וערעור לבית המשפט המחוזי, נחשבו מוגזמים. המבקש עסק לעתים קרובות בהתדיינות משפטית, ולעתים קרובות ביקש פטור מאגרות ובטחונות, שבתי המשפט מתחו עליהם בעבר ביקורת כמכבידים ופוגעניים. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בפסק הדין הקיים והדגיש כי על המבקש לעמוד בהחלטות בית המשפט ובמועדים, דבר שיחסוך משאבים שיפוטיים וימזער התדיינויות מיותרות. לפיכך נדחתה הבקשה, מבלי שנדרשה כל הוצאה, שכן לא התבקשו תגובות.