ע"א 1683/08

תקציר

הערעור מתקבל באופן חלקי. בית המשפט קבע כי המערערת לא רכשה פוליסה תעסוקתית וכי איבדה את יכולתה כמאמנת טניס שולחן. השאלה המרכזית הייתה האם עיסוקה הנוכחי של המערערת כמתווכת דירות מהווה "עיסוק סביר אחר" מעיסוקה הקודם, כנדרש בפוליסה. השופטת קבעה כי עיסוקה של מתווכת דירות מהווה עיסוק סביר, שכן הוא תואם את השכלתה, הכשרתה וניסיונה. היא גם עולה בקנה אחד עם תכליתו של ביטוח אובדן כושר עבודה, שהוא לשמש תחליף הכנסה כאשר המבוטח מאבד את יכולתו לעבוד ולהתפרנס. יתר על כן, בית המשפט מצא כי כושר השתכרותה הגבוה של המערערת מעבודתה הנוכחית, השכלתה הענפה ואורח חייה, מכשירים את עבודתה הנוכחית כסבירה הן מבחינה אובייקטיבית והן מבחינה סובייקטיבית. השופט הציע לקבוע מסגרת זמן לתשלומי הביטוח או להפחית את הקצבה החודשית, תוך התחשבות בהכנסות מהעבודה החדשה. במקרה ספציפי זה החליטה השופטת כי על המשיבה לשלם למערערת את תגמולי הביטוח ממועד הפסקת התשלומים ועד להחלה לעבוד כמתווכת דירות. השופט אף שיבח את יוזמתה של המערערת לשנות את מקצועה ושיבח אותה על שיקום חייה. לבסוף, הודגש כי החלטה זו חלה באופן ספציפי על נסיבותיו הייחודיות של מקרה זה.