ע"פ 70843/06

תקציר

המערער בתיק זה הורשע בשורה של עבירות הקשורות להעלמת מס ומסירת מידע כוזב לפי חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה בין השנים 1997-1999. ההרשעה התבססה על הסדר טיעון שכלל עונש מאסר מקסימלי של 12 חודשים. בית משפט השלום גזר עליו 10 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 40 אלף שקל, עם אפשרות להחליף 5 חודשי מאסר במקום הקנס. המערער ריצה את עונש המאסר שנגזרו עליו, אך לא עלה בידו לשלם את הקנס. הערעור התמקד בחומרת העונש, ובפרט בתקופת המאסר והקנס. נסיבותיו האישיות של המערער, לרבות קשיים כלכליים ובעיות בריאותיות, לא נשקלו די הצורך על ידי בית משפט קמא, לטענת המערער. בנוסף, השיהוי בהגשת כתב האישום ובהודאת המערער היה אמור להביא להקלה בעונש. המערער ביקש לבטל או להפחית את תקופת המאסר בפועל ולהחליפה בעבודות שירות. זאת ועוד, טען המערער כי תקופת המאסר במקרה של אי תשלום הקנס מופרזת. עם זאת, טען בא כוח המשיבים כי בית משפט קמא פעל במסגרת הסדר הטיעון וכי קנס הוא מרכיב מהותי בעבירות מס. קנס נמוך יותר יעביר מסר שגוי לציבור. בית משפט קמא שקל את הנסיבות והטענות שהציגו הצדדים וערך איזון בין האינטרס הציבורי לבין נסיבותיו האישיות של המערער. ערכאת הערעור הסכימה עם המשיבים ודחתה את הערעור. בית המשפט קבע כי עונשו של בית משפט קמא היה סביר ועולה בקנה אחד עם הסדר הטיעון. בית המשפט הדגיש כי מאסר בשל אי יכולת לשלם קנס אינו עולה בקנה אחד עם עקרון השוויון וכי בית משפט קמא שקל כראוי את מצבו הכלכלי של המערער בכך שקבע קנס קטן והתיר תשלומים בתשלומים. המערער היה מודע לעונשים האפשריים בעת חתימתו על הסדר הטיעון, ומשכך גזר הדין לא היווה הפתעה. ככלל, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא וראה את העונש סביר, לרבות תקופת המאסר בגין אי תשלום הקנס.