ת"א 45392-10-20

תקציר

פסק הדין דן במספר טענות ותביעות שכנגד בנוגע לסכסוך רכושי. ראשית, התביעה לצו מניעה שימנע ניתוק דירה מאספקת מים וחשמל מתקבלת, שכן פסיקה עצמית אינה מותרת במקרה זה. התובעת, שהיא הנתבעת בתביעה לצו מניעה, לא הייתה רשאית לנתק את השירותים שכן אין ביכולתה לעמוד בדרישות השיפוט העצמי. שנית, טענת השטר והדרישה לפינוי אינם מתקבלים. זאת, משום שהתובעת מבקשת הן את אכיפת חוזה המכר והן את ביטולו, שהם סעדים סותרים שלא ניתן לתבוע במקביל. בנוסף, התובעת לא קיימה את התחייבויותיה על פי חוזה המכר. על פי החוזה, הדירה הייתה אמורה להימסר תוך פרק זמן מסוים, עם סיום עבודות הפיתוח והנפקת טופס 4. עם זאת, חלפו המועדים שנקבעו, והתובעת לא עמדה בהתחייבויות אלה. היעדרו של טופס 4, המבטיח את בטיחות הדירה, מעיד על כך שהדירה לא נמסרה, והתובע אינו יכול לטעון אחרת. זאת ועוד, הנתבעים אינם מחויבים בתשלומים נוספים לתובע, שכן חובתם לשלם את מחיר המכירה שזורה בהתחייבות התובע למסור את הדירה. מאחר שהתובע לא מסר ולא יוכל למסור את הדירה בעתיד הנראה לעין, הנתבעים פטורים מתשלום סכומים נוספים. גם טענת התובעת כי הנתבעים נכנסו לדירה במרמה נדחית, שכן נראה כי התובעת הסכימה לכניסת הנתבעים והעניין האמיתי הוא אי תשלום יתרת התמורה. כתוצאה מכך, בית המשפט נותן צו מניעה קבוע המונע מהתובעת לנתק את אספקת המים והחשמל לדירה. בנוסף, בית המשפט דוחה את הטענות בת.א. 45392-10-20 ובת.א. 34156-08-20. התובעת, אלום רמות בע"מ, נדרשת לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין של דוד וליז עמר, בסך 30,000 ₪. כל שלושת התיקים נסגרו. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ומיום 27/04/2023.