בד"מ 2/14

תקציר

פסק הדין מזכה עורך דין נאשם מכל האישומים שהוגשו נגדו בקובלנה משמעתית. המתלונן טען כי הנאשם איים עליו פעמיים, פעם אחת במסדרון בית הדין הרבני בירושלים ופעם נוספת בבית המשפט לענייני משפחה. האיומים היו קשורים לסירובו של הנתבע להעניק גט וגישה לילדיו. הנאשם הואשם גם בכך שהתנהל כלפי המתלונן שלא כדין ללא מדינה, בכך שפתח בהליכי הוצאה לפועל מיותרים לגביית מזונות זמניים ממנו. עוד נטען בכתב האישום כי היה על הנאשם לפנות ישירות למתלונן ולהציג בפניו קבלות על הוצאות הגן במקום לפתוח תיק. הנאשם הכחיש את טענות האיום וטען כי תיק ההוצאה לפועל נפתח על ידי רפרנט במשרדו. השופט פסק לטובת הנאשם, וקבע כי המתלונן לא הביא ראיות מספיקות לכך שהנאשם איים עליו. עוד מצא השופט כי גרסתו של הנאשם לאירועים משכנעת יותר. באשר לאישומים של התנהגות בלתי הולמת, קיבלה השופטת את טענת הנתבע כי אין חובה חוקית להזהיר את החייב לפני פתיחת תיק הוצאה לפועל לגביית מזונות. השופט הדגיש כי טענת הנאשם כי תיק ההוצאה לפועל טופל על ידי אדם אחר במשרדו אינה פוטרת אותו מאחריות משמעתית שכן חתם על טופס פתיחת התיק. בסופו של דבר, השופט זיכה את הנאשם משני סעיפי האישום, כולל עבירות הסל, והותר לנאשם לקבל את מסמכיו הרפואיים החסויים. פסק הדין ניתן שלא בפניו, עם זכות ערעור בתוך 30 יום לבית הדין המשמעתי הארצי.