ה"פ 233/07

תקציר

המבקשת, גב' שרה אוחיון, הגישה תביעה נגד שני משיבים, שהם נושים של בעלה, בבקשה להצהיר על בעלותה הבלעדית בחפצי הבית המפורטים בנספח ב' של התביעה. המשיבים התנגדו לבקשה, והציעו לגב' אוחיון לפדות את חלקו של בעלה במטלטלין במקום. הרקע לתביעה נוגע למכירת דירתם של בני הזוג לכיסוי חובות הבעל ולהסכם שלום בית שנחתם לאחר מכן, בו נקבע כי גב' אוחיון תשמור לעצמה את החזקה בחפצי הבית לשימושה ולשימושם של ילדיה. המבקשת הגישה בעבר תביעה דומה, שהסתיימה בפסק דין המצהיר על בעלותה בנכס המטלטלין לאחר שפדה את מחצית בעלה לפי שווי מימוש של 9,080 ₪. המשיבים הנוכחיים, שלא היו צד לתביעה הקודמת, טענו כי פסק הדין הקודם אינו מחייב אותם. עם זאת, בית המשפט קבע כי התשלום של המבקשת עבור חלקו של בעלה מהווה עסקת מכירה-רכישה, הממוססת את בעלותם המשותפת בנכס המטלטלין והופכת אותה לבעלים יחיד. פסק דין זה, שהתבסס על חוק המטלטלין, הכיר באופיו המעשי והיעיל של הסדר ה"פדיון" המקובל, המיטיב הן עם המבקש והן עם הנושים. בית המשפט הדגיש כי זכות קניינית זו נרכשה באמצעות התשלום עצמו ואינה תלויה בפסק הדין הקודם. זאת ועוד, הימנעותו של המבקש משיתוף כלל הנושים בתביעה הקודמת לא נחשבה זדונית, שכן טענות החוב של המשיבים התעוררו לאחר הגשת התביעה. לפיכך אושרה הבקשה הנוכחית, תוך הכרזה על גב' אוחיון כבעלים היחיד של המטלטלין שצוינו ופסק לה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין מהמשיבה מס' 2.