בש"פ 2839/23

תקציר

פסק הדין דן בערעור על זכות העיון בחומרי חקירה לפי סעיף 74 לפקודת מס הכנסה בהליכים פליליים. ככלל, החלטות ביניים אינן ניתנות לערעור, אך קיימים חריגים, כגון גישה לחומרי חקירה. בית המשפט דוחה את טענת המשיב לדחות את הערעור על הסף, בנימוק שהחלטת בית משפט קמא הצביעה על האפשרות להגיש בקשה נוספת אם תגובת המשיב לא הייתה מספקת. סעיפים 74(ב) ו-74(ה) מצדיקים את זכותו של המערער לערער, ומדגישים את זכותו של הנאשם לעיין בחומר הנוגע לאישום שלו כחלק מהבטחת הליך הוגן. זכות זו, המוכרת כזכות יסוד, נועדה ליישר את מגרש המשחקים בין התביעה להגנה, ולשקף אינטרס ציבורי במשפט הוגן. אמנם הזכות לעיין בחומרי חקירה היא רחבה, אך היא אינה מוחלטת ויש לאזן בינה לבין אינטרסים אחרים כמו יעילות ההליך הפלילי. בית המשפט מותח ביקורת על הפרקטיקה של דחיית בקשות על הסף בגין אי הכללת בקשה מוקדמת לתובע, ומדגיש כי הדבר מכביד יתר על המידה על הנאשם. בית המשפט מצביע על הצורך בפיקוח שיפוטי כדי להבטיח שהנאשמים יוכלו להתכונן כראוי למשפט, במיוחד במקרים מורכבים. ההחלטה מבטלת בסופו של דבר את הדחייה הראשונית של בית משפט קמא, ומורה לו לדון כראוי בבקשת המערער, ובכך לשמור על זכותו של הנתבע להליך הוגן.