ת"א 6926-12-21

תקציר

בית המשפט מקבל את התביעה שהגיש התובע כנגד הנתבע בגין הסגת גבול. הנתבע נצטווה לסלק את הסגת הגבול שלו מהמקרקעין שבמחלוקת, השייכים לתובע, ולהימנע מכל התערבות נוספת. החלטה זו מתבססת על מספר ממצאים מרכזיים. ראשית, התובע הצליח להוכיח את תביעתו לקרקע הנדונה, תוך הצגת ראיות כגון הסכם החלקה, תצלומי אוויר ועדויות עדים. בית המשפט מכיר בבעלותו החוקית של התובע ובזכויותיו במקרקעין, לרבות בשטח שבמחלוקת. שנית, טענת הנתבע בדבר מספר החלקה השגוי המוזכר בתביעת התובע נדחית, שכן עדותו של הנתבע עצמו וסימונים על תצלום אוויר מעידים בבירור על פלישתם לאדמות שבמחלוקת. בית המשפט מדגיש את חוסר הכנות בטענת הנתבעים, מה גם שהם מודים בפלישה אך מבקשים להצדיק אותה. שלישית, הטענה כי הנתבע פעל באישורו של צד שלישי, זיגדון צורי, נדחית, שכן לאישור כזה אין תוקף משפטי והוא אינו רלוונטי למקרה. יתר על כן, בית המשפט דוחה את טענת הנאשם בדבר אכיפה בררנית, המועלית לא פעם כהגנה של אזרחים מפני הרשויות. נטל ההוכחה לאכיפה בררנית מוטל על הנתבע, שלא הוכיח שוויון בין מתנחלים כמוהו לבין בעלי הקרקעות. בית המשפט אינו מוצא כל ראיה למניעים פסולים, שיקולים זרים או נקמנות אישית בהחלטתו של התובע לנקוט בהליכים משפטיים נגד הנתבע. אמנם התרחשו מקרים פרטניים של שימוש לרעה בכוח מצד הנהלת העמותה, אך אין בהם כדי להצביע על דפוס של אכיפה בררנית מצד התובע. משכך, חויב הנתבע להסיר את הסגת הגבול ולשלם לתובע שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, בסך 7,500 ₪, בתוך המועדים שנקבעו. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים והוא מיום 13.4.23.