בג"צ 844/86

תקציר

בג"ץ קבע את סמכותה של התביעה הציבורית להפוך באופן עצמאי החלטה שלא להגיש כתב אישום, תוך שהוא מתייחס לסתירה בין עמדת העותר כי פסילה כזו מותרת רק לאחר ערעור כדין לפי סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי, לבין עמדת המדינה כי היעדר ערעור אינו מגביל את כוחה של התביעה לשקול מחדש את סגירת התיק. בית המשפט קבע כי שיקול הדעת של התביעה אינו מותנה בערעור וכי לתובע שמורה סמכות מלאה לבחון מחדש ולהגיש כתב אישום על סמך ראיות חדשות או הערכה מחודשת של ראיות קיימות, ללא קשר לשאלה אם הוגש ערעור או אפשרי. זכות הערעור, שמטרתה לאפשר למתלוננים לערער על סגירת הליכים, אינה פוגעת בסמכויותיה המהותיות של התובעת כפי שהן מעוגנות בחוק. יתר על כן, פסק הדין הדגיש כי יש לבחון מחדש את החלטות התביעה כדי למנוע שיקול דעת מוחלט, העלול להוביל לחוסר יעילות ולניצול לרעה, והדגיש את חשיבות האיזון בין שיקול הדעת של התביעה לבין האינטרס הציבורי והצדק. עוד נקבע בפסיקה כי הרשות המינהלית יכולה לשקול מחדש את החלטותיה בנסיבות מסוימות, מה שמחזק את הצורך בגמישות בשיקול הדעת של התובעים לצורך מילוי יעיל של חובות משפטיות וציבוריות. בסופו של דבר, העתירה נדחתה, ובכך אישרה את סמכותה של התובעת לפתוח מחדש תיקים כנדרש, תוך הבטחת יישור קו עם חובות משפטיות ואינטרס ציבורי.