ע"א 5557/95

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בשנת 1987, תבע את הנתבע לפיצויים. הנתבע מודה בחבות, והמחלוקת היא על גובה הפיצויים שייפסקו. בית המשפט פסק לתובע כ-45,000 ₪ בגין נזקים לא ממוניים, הכוללים פיצוי בגין 41 ימי אשפוז, ונכות קבועה בשיעור של 30%. התובע זכאי גם לקבל מהנתבעת פיצויים בגין אובדן הכנסות עבר, לרבות הפסדי שכר בקיץ 1987 ובמשך שמונה חודשים בשל סמסטר ארוך לאחר התאונה. על הנתבעת להחזיר לתובעת את שכר הלימוד עבור סמסטר נוסף, וכן הוצאות עבר אחרות על בסיס קבלות. התובע יקבל 5,000 ₪ בגין הפסדי שכר וטיפול אישי של אביו, וכן פיצוי בגין הוצאות נסיעה בעבר ובעתיד, המוערכות בכ-10,000 ₪ ו-40,000 ₪ בהתאמה. עוד קבע בית המשפט כי התובעת זכאית ל-45,000 ₪ עבור סיוע עתידי לצד ג' ו-255,000 ₪ בגין אובדן השתכרות עתידית ואובדן פנסיה. לבסוף חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% בתוספת מע"מ. מהסכום הכולל ניכה בית המשפט תשלום קודם בסך 4,000 ₪ ששילמה הנתבעת לתובע. הסכום שישולם נושא ריבית ויוצמד למדד המחירים לצרכן עד לפירעונו המלא.