ע"פ 823/84

תקציר

דעת הרוב של בית המשפט היא שיש לקבל את הערעור. חוות דעתה של השופטת שטרסברג-כהן, המתיישבת עם חוות דעתו החוקתית של השופט ד' לוין, מדגישה את שיקול הדעת הרחב של בית המשפט בהארכת תקופות מבחן. לדברי השופט, סמכותו של בית המשפט היא רטרואקטיבית ופרוספקטיבית, ומאפשרת לו לקבוע מועד תחילה לתקופת המבחן המוארכת בהתחשב בנסיבותיו של כל מקרה. פרשנות זו נובעת מן התפיסה כי היעדר הוראה מפורשת בסעיף 56(א) לגבי מועד התחילה מבדיל אותה מהוראותיו המפורשות של סעיף 52(ג). השופטת שטרסברג-כהן טוענת כי הבדל זה הוא מכוון ויש לפרשו כמעניק לבית המשפט חופש פעולה רחב בקביעת תנאי הארכת המאסר על תנאי. זאת ועוד, השופט מסכים עם השופט ד' לוין כי אין דרישה להמשכיות בין תקופת המבחן המקורית לתקופת המבחן הממושכת. החלטות הארכה, בין אם הן יוצרות רצף ובין אם לאו, מתפרשות כתקפות, בהתאם לנוסח ההחלטה. במקרה ספציפי זה, השופט סבור כי יש לקבל את הערעור, וכתוצאה מכך להחיל על המערער חמישה חודשי מאסר על תנאי שהוטלו עליו בעבר. החלטת בית המשפט, המבוססת על רוב דעות, מעבירה את התיק לבית המשפט המחוזי לקביעת התנאים והעיתוי של החלת המאסר על תנאי.