ת"פ 34373-04-13

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה לפסילת שופט בתיק פלילי, שנדחתה. הבקשה התבססה על שלוש טענות: 'ענישת' עורך דין על ידי הוספת כתב אישום ללקוח, העלבה שיטתית של צוות ההגנה ומתן 'עצה' לעורך דינו של הנאשם כיצד לייצג את לקוחו. השופט קבע כי הטענות מופרכות. הטענה הראשונה, בדבר הוספת כתב אישום, הייתה ביחס לאזהרה שניתנה לנאשם כי עליו להתגונן מפני עבירת סחיטה באיומים. השופט הסביר כי מדובר בחובה פרוצדורלית ולא באמצעי ענישה כלפי עורך הדין. גם הטענה השנייה, בעניין העלבון, נדחתה, כאשר השופט הסביר כי כל התנהגות היא תגובה לקצב הקריאה המהיר של הסניגור, ולא עלבון שנועד לפגוע. גם הטענה השלישית, בדבר "עצה" לעורך הדין, נדחתה, כאשר השופט קבע כי כל הערה הופנתה הן כלפי התביעה והן כלפי הסנגורים, במטרה להבטיח הליך יעיל, ולא הייתה ניסיון ליצור ניגוד עניינים. השופט הדגיש כי החלטותיו התבססו לגופו של עניין ולא הצביעו על משוא פנים. הוא הגיע למסקנה כי אין עילה לפסילה ודחה את הבקשה, תוך שהוא מדגיש כי הבקשה מהווה "שוט" בלתי נסבל לאורך כל ההליך המשפטי וניסיון להשפיע על חוסר משוא הפנים של בית המשפט. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים והייתה אמורה להימסר ביום 21/11/2013.