סע"ש 30649-01-14

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה שהגיש מעסיק לשעבר נגד העובד לשעבר בדרישה לפיצויים בגין שורה של הוצאות בלתי מורשות, בעיקר רכישות אישיות שבוצעו באמצעות כרטיס האשראי של החברה, וכן גניבה לכאורה של קבלות במזומן. העובדת, מצדה, הגישה תביעה נגדית בדרישה ל"פיצויי פיטורים" בגין התפטרות לצורך טיפול בילדה ו"פדיון חופשה". בית המשפט הכיר ברכישותיו של העובד באמצעות כרטיס החברה, בסך כולל של 17,289 שקל, וקבע כי הן אינן מורשות ודורשות פירעון. עם זאת, הטענות לגניבת תקבולי מזומנים לא הוכחו, שכן טענות המעסיק היו ספקולטיביות ולא נתמכו בראיות מספיקות. באשר לתביעתה שכנגד של העובדת, פסק בית הדין לטובתה בעניין פיצויי פיטורים ופדיון חופשות. בית הדין ציין כי מאחר שהעובדת התפטרה כדי לטפל בילדה, לא חלו "כללי הפיטורים", והמעסיק לא סיפק הצדקה מספקת לשלול פיצויי פיטורים. לעובד נפסקו 21,175 ₪ פיצויי פיטורים ו-7,000 ₪ לפדיון חופשה, הן עם הפרשי הצמדה והן ריבית משפטית ממועד הגשת התביעה. כמו כן, חויב המעסיק לשלם לעובד 8,000 ₪, כולל מע"מ, כשכר טרחת עורך דין, ואילו העובד נדרש לפצות את המעסיק בגין הרכישות הבלתי מורשות. בית הדין הדגיש כי מעשיו של העובד חייבו את ההתדיינות המשפטית, ובכך הצדיקו את הוצאות המעביד. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום. פסק דין זה ניתן שלא בנוכחות הצדדים ביום כ"א בטבת תשע"ח (1.8.2018).