בש"פ 5053/17

תקציר

הכרעת הדין הנדונה היא הכרעה בבקשה להארכת מעצרו של אדם, המכונה המשיב 3, העומד בפני אישומים פליליים חמורים רבים. ההארכה מבוקשת לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר מעצר במסגרת הליכים משפטיים. המשיבה מואשמת בשורה של עבירות מין ואלימות, לרבות אונס ומעשים מגונים, כלפי בתה, וכן שיבוש הליכי משפט. לטענת התביעה, מעצרה הכרחי בשל הסיכון לפגיעה חוזרת והפוטנציאל לשיבוש הליכי משפט. מעצרם של יתר המשיבים בתיק, העומדים אף הם בפני אישומים חמורים, הוארך אף הוא, בהסכמת אותם אנשים. המשיבה מס' 3 מתנגדת להארכת המעצר בטענה כי מאחר שאין לה ילדים והעבירות בוצעו כלפי בנותיה, לא נשקפת סכנה לציבור הרחב, ודי בחלופת מעצר ללא הגבלות. היא מציעה לשהות בהוסטל המיועד לשיקום נשים העוסקות בזנות, אך שירות המבחן סבר כי אפשרות זו אינה ראויה בשל אופיו של המעון והסיכון לפגיעה חוזרת. בית המשפט מסכים עם הערכת התביעה ושירות המבחן, ומציין את חומרת האישומים נגד המשיב 3 ואת היעדר חלופת מעצר הולמת. בית המשפט מדגיש את הצורך במסגרת שתוכל לתת מענה למסוכנות הנשקפת מהמשיב ולחשש לשיבוש הליכי משפט, במיוחד נוכח חוסר העניין של המשיב בשיקום ותסקיר המבחן השלילי. בסופו של דבר, בית המשפט פוסק לטובת התביעה, מאריך את המעצר בתשעים יום, תוך שהוא מותיר מקום למשיב מס' 3 להציע חלופת מעצר אחרת, אשר לאחר מכן תוכל להיבחן מחדש על ידי בית המשפט המחוזי. פסק הדין מדגיש את הקצב הבלתי מספק של ההליכים המשפטיים ומעודד את בית המשפט המחוזי להאיץ את ההליך. הכרעת הדין נועדה לאזן בין הצורך לנהל את המסוכנות החברתיות ולהבטיח את טוהר המידות של מערכת המשפט, שעה שהמשיבה ממתינה למשפטה בגין האישומים החמורים שיוחסו לה.