ת"א 2264/08

תקציר

הסכסוך הוא על שלושה נכסים בירושלים. התובעת, מוסד חינוכי, טוענת לזכויות דיירות מוגנות בנכסים אלה הנובעות מחכירת משנה מעיריית ירושלים, אשר החזיקה בהסכמי שכירות מוגנת עם מינהל מקרקעי ישראל (הנתבעת). הנתבע טוען כי טענות התובע משוללות כל יסוד. עם זאת, בית המשפט מוצא אחרת ומקבל את גרסת התובע לאירועים. נקבע כי העירייה החזיקה בנכסים המדוברים כדייר מוגן. כן מוכרות זכויותיה של התובעת כשוכרת משנה, שכן הנתבעת הייתה מודעת להסכמי שכירות המשנה והסכימה להם. זאת ועוד, התנהלות הנתבעת לאורך השנים – הכרה בנוכחותה של התובעת בנכסים והצעת הסכם רכישה – מחזקת את טענת התובע לדיירות מוגנת. בית המשפט מכיר גם באישיותו המשפטית של התובע כמוסד, ותומך עוד יותר בטענתו. באשר להסכם הרכישה, בית המשפט קובע כי הצעת הנתבע התקבלה על ידי התובע ופתחה בהליך מכר. למרות חילוקי דעות על התנאים, בית המשפט מוצא כי הסכם היה קיים ויש לקיימו. הצדדים מצווים לקבוע את התמורה, כאשר לתובע עומדת האפשרות לפצל סעדים במידת הצורך. פסק הדין מחייב הכרה בתובע כדייר מוגן ופוטר את ההסכם מחובת מכרז. העלויות אינן מוענקות לאף אחד מהצדדים.