ת"א 26984-09-11

תקציר

פסק הדין מקבל את התביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, ומורה על רישום בית משותף כדרך המועדפת על פני מכירה פנימית של הנכס, אלא אם כן מתעוררים מכשולים במהלך הליך הרישום. התובעים, שבבעלותם כ-85% מהנכס, אינם רשאים למכור את חלקם של הנתבעים, המחזיקים בכ-14% מהנכס. פסק הדין קובע גם את מעמדה של דיירת מוגנת הנתבעת 18, וקובע כי היא אינה דיירת מוגנת ועליה לפנות את הדירה בה היא מתגוררת, שכן בבעלותה רק כ-1% מהנכס. זה אמור לקרות עד 31 בינואר 2024, והיא תשלם דמי משתמש מוגדרים. בנוסף, פסק הדין מורה לנתבעת 25, שבבעלותה חלק קטן מהנכס באמצעות רשות הפיתוח, למכור את חלקה לאחד הצדדים הנוכחיים במכרז סגור עד ליום 1.6.2023. כונסי הנכסים שימונו בפסק הדין יטפלו ברישום הבית המשותף, וכל צד יישא בהוצאותיו. החלטה זו נועדה לפרק את השותפות תוך כיבוד ההעדפה החקיקתית של בעלי הקרקע לשמור על אדמתם ולא למכור אותה.