רע"פ 6351/01

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט הצבאי לערעורים. המבקש, שנעדר מיחידתו הצבאית ללא היתר למעלה משנה, ביקש לערער על ההחלטה להרשיעו לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, שתוצאתה רישומו הפלילי. בבקשה נטען כי בשל נסיבות מקלות, קרי אי עדכון כתובתו וסכסוכים עמוקים עם הוריו, על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו לפי סעיף 378 לחוק ולהרשיעו בעבירה הפחותה לפי סעיף 130, שאינה מובילה לרישום פלילי. דעת הרוב של בית המשפט הצבאי המחוזי הסכימה במקור עם המבקש, אך בית המשפט הצבאי לערעורים הפך החלטה זו והוביל את המבקש לערער לערכאה גבוהה יותר. עם זאת, פסק הדין דחה את הבקשה וקבע כי ברירת האישום נתונה לתביעה בלבד ולא לבתי המשפט, ובכך אישר את החלטת בית המשפט הצבאי לערעורים. עיקרון זה, על פי פסק הדין, חל הן על מערכת המשפט הצבאית והן על מערכת המשפט האזרחית. יתר על כן, בפסק הדין הודגש כי טענות המבקש בדבר הגנות הצדק והזוטות נדחו אף הן על ידי בית המשפט הצבאי לערעורים, והערכאה הגבוהה יותר לא ראתה עילה לבטל מסקנות אלה. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, וההרשעה המקורית נותרה בעינה.