המ 816/69

תקציר

במקרה של מוחמד עלי עכווי נ' רביע מחמוד וקד קיאל, פסק בית המשפט העליון על אכיפת צו מניעה זמני. המערער, מוחמד עלי עכווי, ביקש להאשים את המשיב, רביע מחמוד ווקד קיאל, בביזיון בית המשפט בגין אי קיום צו מניעה זמני שאסר עליו לבנות פתחים וחלונות בביתו. בית משפט השלום הרשיע את קיאל בביזיון והטיל עליו קנס של 200 לירות. קיאל ערער לבית המשפט המחוזי, וזה ביטל את הקנס, ופירש פסק דין קודם של בית המשפט העליון כמגביל את השימוש באמצעי כפייה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט. עם זאת, בית המשפט העליון חלק על פרשנותו של בית המשפט המחוזי וקבע כי ניתן להחיל את סעיף 6 על אכיפת הוראות פוזיטיביות ושליליות כאחד. בית המשפט הדגיש את אופיו הצופה פני עתיד של סעיף 6, שמטרתו לכפות ציות ולא להעניש על מעשי עבר. היא קבעה כי ניתן לנקוט באמצעי כפייה כדי להחזיר את המצב לקדמותו. במקרה זה, מאחר שלקיאל הייתה יכולת לבטל את הבנייה, החלטת בית משפט השלום לקנוס אותו הייתה מוצדקת. לפיכך, בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של עכווי, החזיר על כנו את החלטת בית משפט השלום והורה לקיאל לקיים את צו המניעה הזמני בתוך חמישה ימים או לשאת בהשלכות נוספות. פסק הדין הבהיר את תחולתו של סעיף 6 באכיפת צווי בית המשפט והדגיש את ההבחנה בין ציות כפוי לבין ענישה על התנהגות בזויה בעבר.