ת"א 54449-11-20

תקציר

שתי משפחות שכנות ועובדות באותה עירייה נקלעו לשורה של הליכים משפטיים בשל מערכת היחסים המתוחה ביניהן. המקרים העומדים על הפרק הם תביעות לשון הרע. במקרה הראשון תבע אלחנן מולוקנדוב את עמיתתו לעבודה מיטל עקיבא בגין שני מקרים של לשון הרע במהלך ויכוח בעבודה ובתלונה שהוגשה לאחר מכן לראש העיר. השופטת פסקה נגד אלחנן, שכן מראיות הווידאו עולה כי דבריה של מיטל במהלך הוויכוח לא נשמעו על ידי אף אחד אחר, וזו דרישה ללשון הרע בעל פה, ותלונתה לראש העיר מוגנת על פי הוראות תום הלב שבחוק. במקרה השני, מיטל ואביה, ראובן עקיבא, תבעו את אלחנן ומשפחתו בגין ריבוי מקרים של לשון הרע ופגיעה בפרטיות. השופט קיבל חלקית את התביעה שכנגד, ופסק לראובן פיצוי בסך 15,000 שקל מאלחנן בגין תביעת לשון הרע בכתב, תוך שהוא דוחה את הטענות נגד שאר בני משפחתו של אלחנן מחוסר ראיות. האירוע המרכזי היה של הצבת קרוואן עם שלטי לשון הרע בסמוך לבית משפחת עקיבס, שתועד בסרטונים שהוגשו כראיות. השופט קבע כי לשון הרע בכתב הוכחה, אך השמצות אחרות לכאורה בעל פה ופגיעה בפרטיות לא הוכחו, שכן בני הזוג אקיבס לא הגישו את הסרטונים התומכים, שהיו יכולים להיות הראיה הטובה ביותר. בסופו של דבר, התביעה הראשונה נדחתה והתביעה שכנגד התקבלה באופן חלקי, כאשר אלחנן חויב לשלם לראובן 15,000 ₪ בתוספת הוצאות בתוך 30 יום.