ת"פ 51654-01-12

תקציר

הכרעת הדין דנה בחומרת העבירות שביצעו הנאשמים, שכללו שורה של תקיפות אלימות באמצעות אמצעי לחימה כגון גז מדמיע, סכינים, אקדחים ואף מטען חבלה מאולתר. ההתקפות, למרבה המזל, לא גרמו לאבדות בנפש אלא גרמו לנזק לרכוש ולפציעות. בית המשפט מדגיש את הסכנות הטמונות בהחזקת נשק ללא רשות ואת הצורך בענישה מחמירה כדי להרתיע מפני עבירות מסוג זה. בעוד שהמעשים נחשבים לרצף מתמשך של אירועים, בית המשפט גם מכיר בכך שנסיבות חייו של כל נאשם הן אינדיבידואליות ויש לשקול אותן בהתאם. נלקחים בחשבון גורמים כגון עבר פלילי, רמת ההשתתפות בפיגועים והסיכון הפוטנציאלי להישנותם. השופט מציין את משמעות הודאותיהם המהירות של הנאשמים, המעידות על חרטה וחוסכות זמן שיפוטי. הסכם סולחה, צורת פיוס מסורתית במגזר הערבי, נחשב גם הוא כגורם מקל, אם כי הוא אינו נתפס כתחליף לפנייה משפטית. כל נאשם נשפט באופן פרטני על פי מעורבותו ונסיבותיו האישיות. על נאשם 1 נגזרו 45 חודשי מאסר בפועל והוא חויב לשלם פיצויים לנפגעים, ואילו על נאשמים 2, 3, 4 ו-5 נגזרו עונשי מאסר משתנים וחלקם חויבו גם בתשלום פיצויים. השופט ממליץ להכניס את הנאשמים לתוכנית למניעת אלימות במידת הצורך. הכרעת הדין נועדה לאזן בין חומרת הנסיבות לבין הנסיבות הפרטניות, ולהעביר מסר של הרתעה תוך הכרה בצורך בשיקום. לכל הנאשמים יש זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון תוך 45 יום.