תנ"ג 42067-12-22

תקציר

פסק הדין דן בהליכי הגשת הראיות בהליכים ייצוגיים ובקריטריונים להתרת ראיות נוספות. הוא מדגיש את המאפיינים הייחודיים של תביעות נגזרות ואת הצורך לשקול שיקולים שונים בטרם מתירים תיקונים או ראיות נוספות, לרבות שלב ההליך, מהות התיקון וההשפעה הפוטנציאלית על החברה. במקרה זה, בית המשפט התיר לחברה להגיש ראיות נוספות התומכות בעמדתה, דהיינו חוות דעת כלכלית ותצהיר של יו"ר ועדת הביקורת, למרות שהוגשו בשלב מאוחר יותר. עם זאת, כדי לאזן את האינטרסים של שני הצדדים, ניתנה למבקש גם הזדמנות להגיש תגובה, כולל חוות דעת משלו, במועד מוגדר. החברה נדרשה לשאת בהוצאות המבקש בשל הנטל הנוסף שנגרם עקב איחור בהגשת הראיות. ההחלטה הדגישה את חשיבות בחינת הנזק הפוטנציאלי לחברה בשלב זה של הליך התביעה הנגזרת והכירה בכך שלאישור פעולות מסוג זה יש השלכות משמעותיות. לפיכך, בית המשפט הגיע למסקנה כי מתן הזדמנות להגשת הראיות הנוספות הוא ראוי, במיוחד מכיוון שהוא לא יעכב את המועדים שנקבעו לראיות, והתווה את המועדים להגשת שני הצדדים.