ת"א 51015-12-17

תקציר

פסק הדין דן בהליכים המשפטיים בין שתי אחיות לעורך דין שייצג אותן, שבמרכזם תשלום שכר טרחת עורך הדין. השאלה המרכזית הייתה האם התובעות, עורכת הדין ואחת האחיות, זכאיות לסכומים המפורטים בשני מכתבי הוראה בלתי חוזרים משנת 2016. הנתבעת, האחות השנייה, טענה כי חתימותיה על מכתבים אלה הושגו במרמה, בעושק ובכפייה, תוך ניצול בריאותה הגופנית והנפשית הרופפת. עם זאת, השופטת לא מצאה טעם בטענות הנתבעת, וציינה כי טענותיה אינן עקביות וחסרות ראיות. תחת זאת, פסק השופט לטובת התובעים, ואישר את זכאותם לשכר הטרחה המפורט במכתבים, שהיווה יתרת חוב מוסכמת. השופט גם הורה לנתבע להחזיר הלוואה בסך 10,000 ₪ לתובע, אך סירב לפסוק פיצוי לא ממוני. הנתבע חויב לשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪. השופטת הגיעה למסקנה כי התובעים הצליחו להוכיח את זכאותם לסכומים שהוסכמו בכתבי ההתחייבות, והנתבע נדרש על פי חוק לשלמם.