רמ"ש 44103-12-15

תקציר

העותר ביקש לערער על החלטת בית משפט קמא בעניין מינוי מומחה יחיד לבחינת טובת הקטינים במקרה מיוחד. העותר טען כי יש לערער על החלטת בית משפט קמא משום שלא מינה מומחים נוספים במקביל למינוי הראשון. בית הדין לעררים דחה את בקשת רשות הערעור. ערכאת הערעור מצאה כי העותר לא סיפק עילה מספקת לערער על החלטת בית משפט קמא, שכן מדובר בהחלטה פרוצדורלית שאינה נוגדת את החוק, גורמת לעיוות דין או שוללת את זכויותיו של מי מהצדדים. עוד ציין בית המשפט כי העותר לא העלה טענות אלה במהלך ההליכים בבית משפט קמא וכי המומחה המדובר מונה לבקשת העותר. כמו כן, בית הדין לעררים הדגיש כי בתי המשפט נוהגים למנות מומחים נוספים במקרים חריגים ורק לאחר שמיעת חוות דעתו של המומחה הראשון. מאחר שטענות העותר חסרות שחר, לא ראתה ערכאת הערעור עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא ועל כן דחתה את הבקשה. עוד נקבע בהחלטה כי לא ייפסקו הוצאות, והביטחונות של העותר יוחזרו להם. החלטה זו התקבלה ללא נוכחות הצדדים וניתן היה לפרסמה ללא פרטים מזהים.