תפ"ח 24991-06-12

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה של אלימות במשפחה ועבירות מין שביצע בעל כלפי אשתו. בני הזוג, שיש להם ילדים משותפים, עוברים תקופה קשה בנישואיהם בשל מחלתו של הבעל; האישה סירבה לקיים איתו יחסי מין לאחר שגילתה שהוא נשא HIV. המתלוננת טענה כי בהזדמנות אחת בשנים 2008-2009 ובהזדמנות נוספת בשנת 2012, אנס אותה הנאשם, איים על חייה וכלא אותה שלא כדין. היא דיווחה מיד על האירוע השני ולאחר מכן הגישה תלונה. עם זאת, לאחר שהופעל עליה לחץ מצד משפחת הנאשם, היא ניסתה לחזור בה מתלונתה אך חזרה לגרסתה המקורית תוך 24 שעות. הנאשם הכחיש את המיוחס לו וטען כי יחסי המין היו בהסכמה. השופט מצא את עדותה של המתלוננת אמינה ונתמכת בראיות, לרבות המאסר שלא כדין שהצביע על אשמתו של הנאשם ועל ניסיונו להסתיר את מעשיו. השופט קיבל גם את ההסבר לאיחור בדיווח על אירוע האונס הראשון. כמו כן, השופט דחה את טענות הנאשם כחסרות אמינות וציין מחדלי חקירה שלא נחשבו חמורים דיים כדי לשלול מהנאשם הגנה ראויה. על סמך חומר הראיות הרשיע השופט אברהם אליקים את הנאשם בשני סעיפים של אונס, איומים וכליאת שווא. סגני הנשיא יוסף אלרון ועודד גרשון הסכימו עם פסק הדין.