מ"ח 10502/02
החלטה עליון
תקציר
ההחלטה מתייחסת לבקשה למשפט חוזר בעקבות עבירת תנועה שהובילה לתאונה. נגד מר דב סובול הוגש כתב אישום בגין אי ציות לתמרורים ולרמזורים וגרימת תאונה עם אמבולנס. הוא טען כי נתן זכות קדימה לאמבולנס, אך בית המשפט הרשיע אותו על סמך גרסתו של נהג האמבולנס לאירועים. מר סובול ערער ללא הצלחה לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון. בבקשתו למשפט חוזר חזר סובול על טיעונים קודמים, וטען כי הרשעתו התבססה על הנחות יסוד והתעלמה מהסברים מרכזיים. היועץ המשפטי לממשלה התנגד למשפט החוזר, וקבע כי טענותיו של סובול נדונו בעבר ונדחו. השופט קבע כי בבקשה לא הוצגו ראיות חדשות או עובדות שיצדיקו משפט חוזר. מאחר שטענותיו של מר סובול היו זהות לאלה שנשמעו בערכאות קודמות, ומאחר שהמסקנות העולות מהראיות שהוצגו היו ראויות, הבקשה למשפט חוזר נדחתה. החלטה זו מחזקת את העיקרון לפיו משפט חוזר הוא חריג, ועל המבקשים לספק ראיות מוצקות המצדיקות סטייה מסופיות פסקי הדין.
חקיקה מקושרת
מ"ח 10502/02 אברהם סובול נ' היועץ המשפטי לממשלה, עליון (13.1.2003)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.