מ"ח 5568/09

תקציר

הכרעת הדין נוגעת לעניינם של כמאל ומוחמד סביחי, שהורשעו יחד עם שניים נוספים ברצח, חטיפה ואונס של דפנה כרמון בשנת 1982. ערעוריהם נדחו בעקביות, אם כי הם טענו לחפותם במשך עשרות שנים. הפרשה זכתה לתשומת לב מחודשת בשל קווי דמיון לחקירת רצח דני כץ, שבה היו מעורבים חשודים משותפים והובילה למשפט חוזר בגין רצח כץ אך לא בעניינו של כרמון. על בית המשפט הוטל להעריך מחדש פגמים פרוצדורליים, התנהגות בלתי הולמת לכאורה של המשטרה וראיות חסרות שעלולות להיעלם מההגנה. סוגיות אלה כללו חקירה נרחבת ללא תיעוד מקיף, השפעה אפשרית של מודיעים המשמשים את המשטרה, מניעת כיווני חקירה וכפייה או כזבים לכאורה בהשגת הודאות. בני הזוג סביהיס העלו חששות לגבי שורה של אי-סדרים בחקירה, לרבות תיעוד לא מדויק ותפקידם של מודיעים שאולי מתומרצים לחלץ מהם הודאות. הם ניסו לערער על מהימנות הראיות, כמו מקום הרצח של כרמון לעומת מקום מציאת גופתה, והעלו ספקות לגבי זיהוי שרידי גופתה, ש"ראיות חדשות" ערערו לכאורה. למרות חריגות פרוצדורליות וטענות לכישלון עורך דין במהלך המשפטים הראשוניים, המבקשים לא הצליחו להוכיח כי ההרשעות היו חסרות תוקף או הושגו שלא בצדק. למרות שבית המשפט הכיר בליקויים בתיעוד ובהליכי החקירה, הוא אישר את ההודאות ותמך בהן כתקפות. ההחלטה הדגישה סופיות בפסיקה ודחתה את הבקשה למשפט חוזר, תוך שהיא לא מצאה עיוות דין מספיק כדי לשנות את פסקי הדין המקוריים.