ת"א 8016-12-09

תקציר

בית המשפט מצא כי הסכם מכר של חלקת מקרקעין בין התובע לבין הנתבע מס' 2 ואמו (הנתבעת מס' 1) ביום 1.4.06, תקף ומחייב. הסכם זה היה למכירת 500 מ"ר קרקע. בהמשך, ביום 19.4.2009, התקשרו הנתבע מס' 1 והנתבע מס' 3, באמצעות הנתבע מס' 4, בהסכם מכר סותר לאותו נכס, לרבות בית מגורים סמוך. בית המשפט קבע, כי ההסכם הראשון תקף למרות טענות הנתבעים כי הוא נעדר חתימות והסכמה של הנתבעת מס' 1, בוטל ולא נרשם מיד בהערת אזהרה. בית המשפט מצא כי ההסכם הוא ודאי וסופי, בעל החתימות הנדרשות, וקיבל את הסכמתה של הנתבעת מס' 1, אשר הסמיכה את בנה, הנתבע מס' 2, לחתום בשמה. עוד קבע בית המשפט כי לא היה כל ביטול של ההסכם וכי היעדר רישום מיידי והיעדר דיווח מס אינם פוסלים אותו. באשר לתום ליבם של הצדדים, מצא בית המשפט כי התובעת פעלה בתום לב משום שלא הצליחה לרשום הערת אזהרה קודם לכן והודיעה לנתבעים 3 ו-4 על ההסכם הקודם. מנגד, הנתבעים 3 ו-4 לא פעלו בתום לב. הובאו ראיות לכך שהנתבע מס' 4 ידע על ההסכם הראשון לפני שחתם על ההסכם השני. זאת ועוד, התמורה בגין ההסכם השני לא שולמה כנטען והנתבעים לא עמדו בתנאים להוכיח כי יש לתת עדיפות לעסקתם. לפיכך קבע בית המשפט כי ההסכם הראשון תקף ומחייב. התובע נדרש לשלם את יתרת התמורה ולדווח על העסקה לרשויות המס באופן מיידי. הנתבעים חויבו לשלם את שכר טרחת עורך דינו של התובע, כאשר הנתבעים 3 ו-4 שילמו סכום משותף נוסף.