ת"צ 21238-04-20

תקציר

פסק הדין מקבל את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. התובעים, לקוחות ערוצי ספורט שהמשיכו לשלם דמי מנוי גם בתקופת סגר הקורונה כאשר לא שודרו אירועי ספורט בשידור חי, ביססו אפשרות סבירה כי יזכו בתביעתם על בסיס עילה חוזית. השופטת בוחנת את תנאי החוזים הצרכניים ומוצאת כי פרשנותם של המבקשים – לפיה המשיבים התחייבו לשדר בעיקר אירועי ספורט בשידור חי והפרו הסכם זה – סבירה ויש לה סיכוי טוב להתקבל בבית המשפט. השופטת דנה גם בזכותם של הצרכנים לבחור בפיצוי מבלי לבטל את מנוייהם, ובאפשרות של המשיבים לנקוט בפעולת מנע וצמצום הגנות הנזק. השופט בוחן טענות אלה אך מגיע למסקנה כי אין בהן כדי לשלול את האפשרות הסבירה של הצלחת עילת התביעה החוזית של המבקשים. באשר לטענה המבוססת על עשיית עושר ולא במשפט, מציינת השופטת כי אין סיכוי שהדבר יצלח, שכן המנויים שילמו דמי מנוי מכוח חוזים תקפים, ודיני עשיית עושר ולא במשפט אינם מקנים הגנה או סעד נוספים במקרה זה. עוד קובע השופט כי מדובר בקבוצה הומוגנית, וניתן להתגבר על כל שונות בין החברים בנוגע לביטול מנויים. סיכומי המבקשים את עילות התביעה הייצוגית מתקבלים, והתובענה מאושרת. הכיתה מוגדרת כלקוחות שרכשו חבילות ספורט מהמשיבים וחויבו במהלך הסגר. התובעים המייצגים הם שלושה מנויים, ובא כוחם של התובעים הוא עו"ד יניב סטיס. המשיבים נדרשים לשלם את שכר טרחת עורך הדין של המבקשים בגין הליך האישור, ועל שני הצדדים לפרסם הודעה על האישור בשני עיתונים יומיים. על המבקשים להגיש תביעה מתוקנת בתוך 30 יום, וכתבי ההגנה של המשיבים אמורים להסתיים כעבור 30 יום.