ע"א 2006/05

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הטענות שהוצגו בהודעת הערעור, כמו גם את המוצגים והדברים שנאמרו במהלך הדיון. הערעור מתקבל בחלקו בשל פגיעה בזכויות פרוצדורליות. טענת המשיב בעלת אופי עובדתי חדש, שהוצגה בשלב התצהיר, היוותה שינוי חזית בלתי מתקבל על הדעת, אשר שלל מהמערערים את זכותם להכין הגנה. טענת המשיב בדבר הסכם בעל פה שקדם להסכם בכתב לא נתמכה בראיות והמשיב נמנע מלהביא עדי מפתח שיתמכו בטענותיו. לפיכך, בית המשפט מורה למשיב לשלם למערערים סך של 137,242 ₪, שערכם בעת הגשת התביעה המקורית לבית משפט קמא, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כמתחייב בחוק. סכום זה מתייחס להעברה שבוצעה בשנת 1995, אשר המשיב לא העביר לחברה כמוסכם. כן מורה בית המשפט למשיבה לכסות את הוצאות המשפט של המערערים בשתי הערכאות, בסך 25,000 ₪, ופיקדון המערערים יוחזר להם. בתוך כך, נדחו טענות המערערים בדבר השבת הסכם בסך 25,000 דולר ו-8,000 $ מחוסר ראיות מספיקות. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 5.3.2006.