מ"ת 31372-11-20

תקציר

בית המשפט החליט כי יש די ראיות המצביעות על כך שהמשיב אשם בעבירות בהן הוא מואשם ועל כן יאריך את מעצרו למשפט. הראיות שהציגה התביעה מהוות תצהיר משכנע המצביע על אשמתו של המשיב. עדויות של עדים אחדים מציבות את המשיב בזירת העבירה, לרבות אחד הטוען כי ראה את המשיב שרוט ומדמם זמן קצר לאחר מועד העבירה המשוער, הנתמך עוד יותר על ידי העובדה שהמשיב החזיר כספים שהיו חייבים לעד זה בלירה טורקית, מטבע הידוע כמצוי ברשות הקורבן. זאת ועוד, התנהגותו של המשיב בחקירותיו, המאופיינת בהתחמקות וחוסר שיתוף פעולה, שתיקה סלקטיבית וסיפורים משתנים, פועלת לרעתם. DNA של המשיב נמצא על מברג שהתגלה בתוך המקלחת של הקורבן, ששימש לפריצה לדירה, מה שמעיד על נוכחותם בזירת הפשע. למרות שהמשיב טען כי עבד בדירה ולכן ניתן היה להשאיר את הדנ"א שלו מאותו ביקור, הדבר הוכח כשקרי על ידי מנקה שניקתה את הדירה שעות ספורות לפני הרצח ואישרה כי לא נותר מברג מאחור. טביעות הרגליים בזירה לא תאמו את נעליו של המשיב, אך לא נמצא כי הדבר מפחית באופן משמעותי ממשקלן של ראיות אחרות, במיוחד בהתחשב בכך שלא כל נעליו של המשיב נלקחו בחשבון. ככלל, מצא בית המשפט כי הצטברות הראיות הנסיבתיות שהוצגו, לצד היעדר הסבר סביר מצד המשיב, מצדיקים את המשך מעצרו של המשיב עד למשפטו.