ע"א 1212/23

תקציר

פסק הדין נסוב סביב ערעור שעניינו בקשה לפסילת הרכב שיפוטי בשל משוא פנים לכאורה. תחילה, במהלך דיון שהתקיים ביום 29.1.2023, התנגד המשיב לפסילה, וטען כי הבעות חשש קודמות בעניינו של המערער אינן מעידות על פסק דין מוקדם. ההרכב דחה בקשת פסילה זו, והדגיש כי האינדיקציות לקשיים בעניינו של המערער הן הרהורים הכרחיים שנועדו לעודד פשרה ולקדם הליכים ביעילות. למרות שהכיר בכך שהמערער עשוי היה להבחין בהטיה, סבר הפאנל כי הבעת אתגרים בעמדות משפטיות אינה משמעה פסק דין מסכם. עם זאת, בערעור נוסף הודגש כי דברי המשיב בדיון מיום 28.11.2022 הצביעו על סיום מוקדם מדי של סוגיות משפטיות מסוימות, דבר העשוי להצביע על הטיה. יש לציין כי ההרכב העיר כי גם אם גרסת המערער הייתה מתקבלת במלואה, נותר אירוע החייב במס – אמירה שנחשבה מרחיקת לכת, במיוחד בהתחשב בכך ששלב ההוכחות לא הושלם. לפיכך, מתוך חתירה להגינות, הגיעה החלטת הערעור למסקנה כי העברת התיק להרכב אחר מוצדקת כדי לשמור על משוא פנים שיפוטי. משכך, התקבל הערעור, תוך שהוא מחייב הרכב חדש ומורה למשיב לכסות את הוצאות המערער בסך 5,000 ₪ בגין הליך הערעור.