תפ"ח 38985-02-10

תקציר

הכרעת הדין מוצאת את הנאשם אשם בכל האישומים המיוחסים לו בכתב האישום, הכוללים עבירות של תקיפה מינית. השופט בוחן בקפידה את הראיות שהציגה המתלוננת ומוצא אותן עקביות ומהימנות. לכך מתנגדת גרסתו הסותרת והמפותלת של הנאשם לאירועים. גרסתו של המתלונן נתמכת במספר מקורות ועדי ראייה עצמאיים, כולל פרטים שרק העבריין יכול היה לדעת, כגון הקעקועים על גופו ומספר המונית. ראיות פיזיות בדמות DNA שנמצא על תחתוניה של המתלוננת תואמות אף הן את הדנ"א של הנאשם. השופט גם מוצא את זיהויו הספונטני של המתלונן את הנאשם כעבריין כאמין, למרות כשלי חקירה בעריכת מסדר זיהוי תקין. כמו כן, השופט בוחן ודוחה הגנות שונות שהעלה בא כוח הנאשם, כגון ראיות חסרות, מחדלים בחקירה ודוחות הצבעה סותרים, וקובע כי אין בהם כדי לפגוע במהימנות עדותו של המתלונן או במשקל הראיות נגד הנאשם. בהתאם לניתוח, הרשיעו השופטת יהודית שייצר והשופט שאול שוחט את הנאשם באונס, ניסיון למעשה, מעשה מגונה, חטיפה, מעשה מגונה בפומבי והטרדה מינית.