ע"א 8949/07

תקציר

פסק הדין דחה את הערעור ואישר את הפיצוי שנפסק למשיבים בגין אי ההתאמות בשטח הדירה המפורסם לעומת השטח נטו בפועל. בית המשפט הדגיש את חובת המוכרים לגלות בבירור את השטח "ברוטו", הכולל חללים משותפים כמו פירי מעליות, והדגיש פסיקה קודמת המבקרת את אי הגילוי כמטעה. על המוכרים להודיע במפורש לקונים אם השטח ברוטו כולל חללים משותפים. בנוסף, קבע בית משפט קמא כי על המערערת לספק גנרטור לבניין, שנועד בתחילה להיות בן תשע קומות, בהתאם לדרישות החוק, על אף היותו בן שמונה קומות. זאת, בהתבסס על מפרטים טכניים והבטחות שניתנו לקונים, והמערערת נשאה באחריות בגין אי מילוי חובה זו. לגבי חדר הגז שבמחלוקת, בית המשפט אישר כי הוא צריך להישאר חלק מהרכוש המשותף מאחר שלא היה הסכם מפורש המאפשר את החרגתו. כן חויבה המערערת לשלם עבור הוצאות הפיקוח ההנדסי בגין תיקוני ליקויים, ללא קשר לפעולת הקונה בגין אותם תיקונים, שכן מדובר בפרקטיקה מקובלת של פיצוי. זאת ועוד, בית המשפט גיבה את הטלת האחריות האישית על המערערת, נוכח ההבטחות והמצגים בעל פה שניתנו למשיבים, ודחה את תביעתה שכנגד של המערערת בגין חיובים שלא שולמו, שכן היא נעדרה ראיות משמעותיות ונראתה חשודה שהוגשה זמן רב לאחר המכירה. פסק הדין נחתם באישור החלטותיו של בית המשפט קמא בכל הנקודות, עם מסר ברור כי על המוכרים להעביר את פרטי הנכס לקונים בשקיפות, תוך ציון כי יש לבחון מחדש את הפרקטיקות הנוגעות לשטח ברוטו ונטו לשם הבהרה. בית המשפט הורה למערערים לשלם שכר טרחה משמעותי, והדגיש כי שקיפות ויושר בעסקאות נדל"ן הם בעלי חשיבות עליונה.