בג"צ 20/50

תקציר

המקרה, ש. שוורץ נ' נשיאות בית המשפט הצבאי העליון ואח' (בג"ץ 20/50) סובבת סביב חייל בצה"ל, שלמה שוורץ, שהואשם ברצח בכוונה תחילה ונשפט בבית דין צבאי מיוחד. המשפט הראשוני, שנערך על ידי הרכב של שלושה שופטים, כמעט הושלם אך הופסק בשל תיקון לחוקת המשפט, ששינה את מספר השופטים הנדרש משלושה לארבעה. שוורץ טען כי הרכבו החדש של בית המשפט נעדר סמכות ומפר את עקרון הסיכון הכפול, כפי שכבר נשפט פעם אחת. בנוסף, טען כי חסרה חקירה מוקדמת. בית המשפט הצבאי דחה טענות אלה והוביל את שוורץ לעתור לבג"ץ. בית המשפט העליון, בהרכב השופטים חשין, דונקלבלום ואסף, קבע כי לנשיאות בית המשפט הצבאי העליון יש סמכות למנות טריבונל מיוחד חדש למשפטו של שוורץ. בית המשפט פירש את החוקים הרלוונטיים ומצא כי הדרישות המתוקנות להרכב בית המשפט חלות על משפטים מתנהלים. כמו כן, נקבע כי עקרון המסוכנות הכפולה אינו חל במקרה זה, שכן המשפט הראשון לא הסתיים בפסק דין, והדיונים הופסקו מסיבות שאינן בשליטת בית המשפט או התביעה. לבסוף, קיבל בית המשפט את פרשנותו של בית המשפט הצבאי לחובת החקירה המוקדמת, וציין כי שוורץ לא נפגע מבחינה פרוצדורלית. בעקבות זאת ביטל בג"ץ את הצו המותנה והתיר את המשך המשפט השני ללא הפרעה.