ע"א 213/76

תקציר

פסק הדין סובב סביב תקופת התיישנות לתביעה בדבר החזרת החזקה במקרקעין, ובפרט מעבר בין שני בתים. המערערת, חוכרת בקיוסק, טענה כי התביעה התיישנה בשל חלוף הזמן. בית המשפט העליון קבע כי גם לאחר תקופת ההתיישנות, עניין החזקה הנוגדת לא בוטל. סעיף 9 לחוק אינו שולל את עקרון החזקה הנוגדת, שמשמעותה חזקה שאינה סותרת את זכות הקניין של התובע. במקרה דנן, החזקתו של המערער במעבר לא הייתה עצמאית מהקיוסק ששכר, ולא הייתה לו חזקה בלעדית בראשון. לפיכך, תביעתו להתיישנות בעילה של חזקה נוגדת לא צלחה. השופט ברנזון, השופט שרשבסקי והשופט עציוני הסכימו כי יש לדחות את הערעור, כאשר האחרון נתן פרשנות נפרדת ליישור קו של פסק הדין עם המשפט העברי. המערערת חויבה לפנות את המקרקעין הנדונים ולכסות את הוצאות המשפט של המשיב.