ע"פ 324/19

תקציר

בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעור, ואישר את העונש שהוטל על ידי בית המשפט הפרוצדורלי. בפסק הדין הודגש כי על ערכאות הערעור להתערב בגזר הדין רק במקרים חריגים של טעות משמעותית או חריגה ממדיניות הענישה שנקבעה. במקרה דנן, מעשיו של המערער, שכללו דקירה של המתלונן בסכין, הוגדרו כחמורים ביותר ומשקפים סוגיה חברתית רחבה יותר של אלימות המחייבת ענישה מחמירה ומרתיעה. בית המשפט בחן גורמים כגון נסיבות העבירה, לרבות רכישה בכוונה תחילה של סכין ומרדף ודקירה של המתלונן, אשר עמדו ברף הגבוה של עבירות ערך חברתי. חרף טענות המערער בדבר גורמים מקלים כגון הסכם סולחה, נסיבות אישיות והיותו קטין ללא עבר פלילי, ציין בית המשפט כי אלה נשקלו על ידי בית המשפט המחוזי. גזר הדין שיקף גורמים אלה כראוי. יתר על כן, בעוד שהשיקום נמצא בראש סדר העדיפויות של קטינים, חומרת העבירה וחוסר המוטיבציה של המערער לשיקום חיצוני הצדיקו התמקדות בגמול ובהרתעה. בית המשפט התייחס גם לטענות בדבר פער בענישה בין הנאשמים, ואישר כי מעשיו של המערער היו חמורים יותר, המצדיקים את ההבחנה בעונש. לפיכך, גזר הדין המקורי אושר, והערעור נדחה פה אחד על ידי השופטים.