ת"צ 48218-02-18

תקציר

פסק דין זה דן בשתי מחלוקות עיקריות. הראשונה נוגעת לשאלה האם התביעה הנוכחית והטענות הקודמות נגד העירייה נחשבות לאותו עניין. השני נוגע לאפשרות להגיש תביעה ייצוגית עוקבת נגד רשות, כאשר ההבדל היחיד הוא בתקופת ההשבה. בית המשפט מוצא כי התביעה הנוכחית שונה מקודמותיה, שכן היא כוללת טענות נוספות בדבר סבירות אמצעי האכיפה ביחס לסכום החוב. עם זאת, המצב שונה לגבי התביעה בדבר גבייה מעבר לסכומים המקסימליים, כפי שנטען בתביעות קודמות. בית המשפט דן גם בסוגיית הגשת תובענה ייצוגית "רציפה". הוחלט כי השאלה האם התביעה הנוכחית היא תביעה נוספת תיבחן לאחר הכרעה במקרה דומה, מנירב. הבקשה לאחד את ההליכים הנוכחיים עם בקשות קודמות נדחית, שכן הבקשות הקודמות אינן מאוחדות עצמן ונדונות בפני ועדות שונות. בית המשפט דן גם בטענת העירייה לחוסר תום לב מצד המבקש ובא כוחו בשל מספר בקשות דומות שהוגשו נגד רשויות מקומיות שונות. המבקש טען כי הבקשות הקודמות הוגשו לאותו בית משפט ונידונות בפני אותו שופט. בית המשפט קובע כי טענות אלה אינן חריגות דיין כדי להצדיק בחינת בקשת הדחייה בנפרד מבקשת האישור, ועל כן דוחה את בקשת העירייה. עילה נוספת לבקשה היא הטענה כי העירייה הוסיפה שלא כדין מע"מ להוצאות הגבייה. העירייה טענה כי הדבר נעשה כדין באמצעות עיגול הסכומים כלפי מעלה לפי חוק עיגול סכומים. לחילופין, הודיעה העירייה כי הפסיקה לגבות מע"מ בעקבות תיקון לתקנות, ולכן הגישה הודעת הפסקה. המבקש טען כי העירייה המשיכה לגבות מע"מ וביקש הבהרות לגופו של עניין, וכן שיפוי. בית המשפט קובע כי מאחר שהעירייה מיקדה את תגובתה בהודעת ההפסקה, ובשל היעדר תצהיר המסביר את ההפסקה, על העירייה להגיש תגובה הנתמכת בתצהיר בדבר מועד ההפסקה בפועל והאם היא חלה על חובות עבר. בית המשפט מעניק עיכוב הליכים עד להכרעה בפרשת ליבוביץ, מה שעשוי לצמצם משמעותית את המחלוקת העיקרית בתיק הנוכחי. הבקשה להארכת פרק הזמן להגשת הודעת פיטורים נדחית, שכן בית המשפט אינו מוצא מקרה זה חריג דיו כדי להצדיק הארכה כזו. העירייה מתבקשת להגיש עדכון עד ליום 31.3.2019, ולמבקש שמורה הזכות להגיב לכל טענות העירייה בנוגע לבקשת האישור. ההחלטה מתקבלת בהעדר שני הצדדים, ואין צו להוצאות.