מ"ת 8682-04-23

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי במקרים של עבירות תנועה חוזרות ונשנות, ובפרט נהיגה בזמן פסילה, יש לבחון היטב את הסכנה הנשקפת מהנאשם לציבור המשתמש בכבישים. מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים הוא צעד חריג, אך הוא מוצדק כאשר קיים חוסר אמון בסיסי בנכונותו של הנאשם לציית לחוק ולצווי בית המשפט, דבר המהווה סכנה ממשית לשלום הציבור. זאת, בשל אופי העבירות ונסיבותיו האישיות של הנאשם, המצביעות על זלזול בוטה בחוק, בהחלטות קודמות של בתי המשפט ובפוטנציאל להפרות נוספות. במקרה הספציפי הנדון, המשיב, בעל עבר ארוך של עבירות תעבורה ופליליות, לרבות נהיגה בזמן פסילה, אי כיבוד צווי בית משפט ועבירה שבוצעה לאחרונה בעת ריצוי עונש עבודות שירות, נתפס כאדם המהווה סכנה ממשית לציבור. בית המשפט קבע כי אין מנוס ממעצרו עד תום ההליך המשפטי, שכן כל אמצעי אחר לא יגן כראוי על הציבור, נוכח הזלזול החוזר ונשנה שלו בחוק. חומרת עברו התעבורתי, יחד עם הזלזול שלו בהחלטות העבר, מצדיקים מעצר זה. פסק הדין נועד להעביר מסר ברור כי לא נסבול זלזול בחוק ובצווי בית המשפט, תוך מתן עדיפות לבטיחות ציבור הנהגים והולכי הרגל.