פש"ר 94/10

תקציר

בית המשפט קיבל החלטה בעניין ירושת תביעת פיצויים בעקבות תאונת דרכים שהסתיימה במוות. התביעה הייתה האם הפיצוי הכספי נחשב כחלק מהעיזבון החייב לפי סעיף 147 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, הקובע כי יש לכלול רק סכומים המשתלמים על פי חוזה ביטוח המגיע לעיזבון. השופט קבע כי תביעת היורשים נדחית; כספי הפיצויים אכן מהווים חלק מהעיזבון. הסיבה לכך היא שפוליסת הביטוח המדוברת אינה פוליסת חיסכון אלא כזו המכסה נזקי גוף. עוד ציינה השופטת כי תכלית הסעיף היא חברתית, לאפשר לאנשים לחסוך כסף לשימוש אישי או לירושה מבלי שייחשב כחלק מהעיזבון, דבר שאינו ישים במקרה זה. כמו כן, הדגישה השופטת כי סעיף 147 מתייחס לעילות חוזיות ולא לתביעות נזיקין, העומדות בבסיס תביעת הפיצויים. השופט קיבל את הטענה כי יש לאפשר ליורשים לנהל את תביעתם ולאשר את הסכם הפשרה שהושג בבית משפט השלום, שכן הוא סביר ומבוסס על חישובי נזק. עם זאת, הסכם הפשרה חייב לכלול פירוט קצר ומנומק של מרכיבי התביעה. עוד נקבע בפסק הדין כי לאחר הליך ההוצאה לפועל תידון חלוקת הכספים בין קרן PSR לבין היורשים. ככלל, פסק הדין מאפשר ליורשים לחתום על הסכם הפשרה, תוך הדגשת זכותם של היורשים לנהל את תביעתם לאחר פטירה, תוך הכרה בתפקידו של הנאמן בהליכי פשיטת רגל.