בג"צ 2759/12

תקציר

מבקר המדינה ביקש צו איסור פרסום על כל חומרי הבדיקה ששותפו עם רואי החשבון, לרבות העותר, אל"מ ארז וינר, לצורך גיבוש תגובותיהם לטיוטת דוח הביקורת של הרפז. המבקר ביקש לשמור על סודיות חומרים אלה עד לפרסום הדו"ח הרשמי. בית המשפט הכיר בחשיבותה של עיתונות חופשית ובזכות הציבור לדעת, אך הכיר בצורך לשמור על האפקטיביות של משרד מבקר המדינה. היא מצאה עילה משפטית לצו איסור פרסום זמני בסעיפים 23 ו-28 לחוק מבקר המדינה, והיקש מסעיף 15 לחוק ועדות חקירה, שחל באופן מקביל על הגופים המבוקרים. לגבי צדדים שלישיים, בית המשפט נימק את הצו מכוח סמכותו הטבועה בו ובסעיפים 68-70 לחוק בתי המשפט, ובכך הבטיח את שלמות החלטתו הקודמת להעביר חומרים בכפוף לחיסיון. הצו, שנתפס כאמצעי מידתי, הוגבל עד לפרסום הדו"ח הרשמי, שלאחריו ניתן היה לפרסם רק חומרים חופפים, בכפוף לסייגים לביטחון המדינה, לפרטיות ולחומרים שזכו לטיפול חסוי של המבקר. השופט רובינשטיין הדגיש את נזקם של מדליפים אלמונים ותמך בהחלטה כרע במיעוטו. השופט סולברג הסכים והדגיש את המורכבות המשפטית, אך בסופו של דבר הסכים בהתאם לנסיבות הספציפיות של העתירה. פסק הדין הדגיש את חשיבות תפקידו של מבקר המדינה ושל עיתונות חופשית, תוך איזון באמצעות קיום צו איסור הפרסום הזמני.